מיקרו מול מיני: ההבדל בין MES ל-ES ובין MNQ ל-NQ
מה ההבדל בין חוזי Micro E-mini לחוזי E-mini על מדדים: יחס גודל של 1 ל-10, שווי טיק, גמישות בגודל פוזיציה, מגבלות prop firm ושיקולי נזילות.
מי שנכנס לעולם החוזים העתידיים על מדדי מניות פוגש מהר מאוד שני שמות דומים לאותו מדד: ES ו-MES, או NQ ו-MNQ. ההבדל ביניהם פשוט על הנייר, אבל יש לו השלכות גדולות על ניהול סיכונים, על גודל פוזיציה ועל עמידה בכללים של prop firm. במאמר הזה נסביר מה ההבדל ומתי כל אחד מתאים.
E-mini ו-Micro E-mini בקצרה
חוזי E-mini הושקו כגרסה קטנה יותר של חוזי המדדים המקוריים, שהיו גדולים מדי עבור רוב הסוחרים הפרטיים. עם השנים הם הפכו לחוזים המרכזיים והנזילים ביותר על מדדי המניות האמריקאיים. בהמשך הוסיפה CME Group את חוזי ה-Micro E-mini, שגודלם עשירית מגודל ה-E-mini.
שני החוזים עוקבים אחרי אותו מדד בדיוק, נסחרים באותן שעות, פוקעים באותו מחזור רבעוני ומתנהגים כמעט זהה מבחינת המחיר. ההבדל המהותי הוא הגודל: כמה דולרים שווה כל נקודה. אם אתם עדיין לא מכירים את המושגים טיק ומכפיל, כדאי להתחיל ב-יסודות החוזים העתידיים.
יחס של 1 ל-10
הנה ההשוואה לשני המדדים הפופולריים:
| מדד | חוזה מיני | שווי נקודה | חוזה מיקרו | שווי נקודה |
|---|---|---|---|---|
| S&P 500 | ES | $50 | MES | $5 |
| Nasdaq-100 | NQ | $20 | MNQ | $2 |
בכל ארבעת החוזים גודל הטיק הוא 0.25 נקודה. לכן שווי הטיק הוא:
- ES: $12.50 לטיק
- MES: $1.25 לטיק
- NQ: $5.00 לטיק
- MNQ: $0.50 לטיק
כלומר, עשרה חוזי MES שווים כלכלית בערך לחוזה ES אחד, ועשרה חוזי MNQ שווים לחוזה NQ אחד. דוגמה היפותטית: תנועה של 20 נקודות ב-Nasdaq-100 שווה $400 לחוזה NQ אחד, ו-$40 לחוזה MNQ אחד.
למה מיקרו עוזר בגודל פוזיציה
היתרון הגדול של המיקרו הוא הרזולוציה. עם חוזי מיני, הצעד הקטן ביותר בגודל הפוזיציה הוא חוזה שלם, וזה צעד גדול. עם מיקרו אפשר לכוונן את החשיפה בדיוק רב פי עשרה.
דוגמה היפותטית: סוחר מחליט שהוא מוכן להפסיד לכל היותר $150 בעסקה, והסטופ שלו נמצא 25 נקודות מהכניסה ב-NQ. בחוזה NQ אחד, 25 נקודות שוות $500, הרבה מעבר לתקציב. בחוזי MNQ, כל חוזה מסכן $50 באותו סטופ, ולכן שלושה חוזים מתאימים בדיוק לתקציב של $150.
זה גם שימושי ליציאה הדרגתית. מי שמחזיק כמה חוזי מיקרו יכול לסגור חלק מהפוזיציה ביעד ראשון ולהשאיר חלק לתנועה המשך, בלי להגדיל את הסיכון הכולל. על שיטות לחישוב גודל פוזיציה אפשר לקרוא ב-שיטות לגודל פוזיציה.
מיקרו ומגבלות של prop firm
תוכניות prop firm מגדירות בדרך כלל מספר חוזים מקסימלי לכל חשבון, ולעיתים קובעות יחס המרה בין מיני למיקרו (למשל, שחוזה מיני אחד נספר כמו כמה חוזי מיקרו). הכללים המדויקים משתנים בין חברות ומשתנים גם לאורך זמן, ולכן חשוב לבדוק אותם במרכז העזרה הרשמי של החברה.
גם בלי קשר למגבלת החוזים, מגבלת ה-drawdown היא שיקול מרכזי. כשמרווח ההפסד המותר בחשבון מוגבל, תנודה רגילה בחוזה מיני אחד יכולה לצרוך חלק גדול ממנו. חוזי מיקרו מאפשרים לסחור באותו מדד עם תנודה כספית קטנה יותר, ולהתאים את הסיכון בצורה מדויקת למרחק מהגבול.
נזילות ועלויות
חוזי המיני הם מהחוזים הנזילים בעולם, עם ספר פקודות עמוק במיוחד. חוזי המיקרו נזילים מאוד גם הם בשעות המסחר הפעילות, אבל עומק השוק שלהם בכל רמת מחיר קטן יותר. לרוב הסוחרים הפרטיים זה לא מורגש, אבל בפקודות גדולות או בשעות שקטות כדאי לשים לב.
נקודה נוספת היא עמלות. עמלות ודמי בורסה נגבים בדרך כלל לכל חוזה. מכיוון שצריך עשרה חוזי מיקרו כדי להגיע לחשיפה של מיני אחד, העלות הכוללת לאותה חשיפה עשויה להיות גבוהה יותר במיקרו. כדאי לבדוק את מבנה העמלות אצל הברוקר שלכם ולחשב את העלות לנקודה. על החלקה ועלויות ביצוע יש מאמר נפרד: החלקה ועלויות ביצוע.
מתי לבחור כל אחד
שאלות שיעזרו להחליט:
- כמה אתם מוכנים לסכן בעסקה? אם הסטופ הטבעי של האסטרטגיה בחוזה מיני חורג מהתקציב, המיקרו הוא הפתרון.
- האם אתם צריכים יציאות חלקיות? כמה חוזי מיקרו נותנים גמישות שחוזה מיני אחד לא נותן.
- מה גודל החשבון או מרווח ה-drawdown? חשבון קטן יחסית מתאים בדרך כלל יותר למיקרו.
- מה העלות לנקודה? בחשיפות גדולות, המיני עשוי להיות יעיל יותר מבחינת עמלות.
- מה הכללים של החשבון? לבדוק את מגבלות החוזים ואת יחס ההמרה ב-prop firm.
מעבר הדרגתי בין מיקרו למיני
סוחרים רבים מתחילים במיקרו ושוקלים בשלב מסוים לעבור למיני. המעבר הזה לא חייב להיות קפיצה אחת. דוגמה היפותטית לתהליך הדרגתי:
- שלב ראשון - 3 חוזי MNQ, חשיפה של $6 לנקודה.
- שלב שני - אחרי תקופה יציבה, 5 חוזי MNQ, חשיפה של $10 לנקודה.
- שלב שלישי - 8 חוזי MNQ, חשיפה של $16 לנקודה.
- שלב רביעי - רק כשהחשיפה הרצויה מגיעה ל-$20 לנקודה או יותר, שוקלים להחליף 10 חוזי MNQ בחוזה NQ אחד.
שימו לב שבשלב הרביעי החשיפה לא משתנה בכלל. ההחלפה למיני היא החלטה על עלויות ועל נוחות ביצוע, לא על סיכון. הגדלת הסיכון קרתה בשלבים הקודמים, צעד קטן בכל פעם. היתרון של התהליך הזה הוא שאין רגע אחד שבו החשיפה קופצת פי שניים או יותר.
מה עוד משתנה במעבר
- יציאות חלקיות - עם חוזה NQ אחד אי אפשר לסגור חצי פוזיציה. אם האסטרטגיה מבוססת על יציאות הדרגתיות, ייתכן שכדאי להחזיק שילוב, או להישאר במיקרו.
- תקרות במערכת - אם הגדרתם תקרת חוזים למיקרו, היא לא בהכרח מתאימה למיני. עדכנו את ההגדרות ואת רשימת הסימבולים המותרים.
- ספירה אצל ה-prop firm - בדקו איך החברה סופרת כל סוג חוזה מול מגבלת החוזים של השלב שלכם.
טעויות נפוצות
- לבלבל בין הסמלים בהתראה או בפקודה, ולשלוח NQ במקום MNQ. זו טעות שמגדילה את החשיפה פי עשרה.
- להניח ששווי הנקודה זהה בין חוזים שונים על מדדים שונים. ES ו-NQ שונים, וכך גם המיקרו שלהם.
- להגדיל את מספר חוזי המיקרו "כי הם קטנים", עד שהחשיפה הכוללת שווה לכמה חוזי מיני.
- לשכוח את חשבון העמלות בתכנון.
עיקרי הדברים
- חוזי Micro E-mini הם עשירית מגודל ה-E-mini: MES שווה $5 לנקודה מול $50 ב-ES, ו-MNQ שווה $2 לנקודה מול $20 ב-NQ.
- גודל הטיק זהה (0.25), ולכן גם שווי הטיק הוא עשירית.
- המיקרו מאפשר גודל פוזיציה מדויק, יציאות חלקיות והתאמה טובה יותר למגבלות drawdown.
- המיני נזיל יותר ולעיתים זול יותר לנקודה בחשיפות גדולות.
- כללי prop firm לגבי חוזים משתנים, ותמיד יש לבדוק אותם במקור הרשמי.
ב-WeCore אפשר להגדיר בקרות סיכון כמו מספר חוזים מקסימלי לכל חשבון, כך שגם אם התראה נשלחת עם כמות שגויה, המערכת לא תחרוג מהמגבלה שהגדרתם. כדאי לבדוק את ההגדרות במצב סימולציה לפני מסחר אמיתי.