margin בחוזים עתידיים: בטוחה ראשונית, שימור ו-margin call
הסבר על margin בחוזים עתידיים: בטוחה ראשונית ובטוחת שימור שקובעת הבורסה, margin יומי של הברוקר, margin call, חישוב מינוף היפותטי וההבדל בחשבון prop firm.
המילה margin מבלבלת הרבה סוחרים מתחילים, כי במניות היא מתארת הלוואה, ובחוזים עתידיים היא משהו אחר לגמרי. בחוזים עתידיים margin הוא בטוחה, כסף שמופקד כערובה לכך שתוכלו לעמוד בהפסדים. הבנה טובה של המנגנון הזה היא תנאי בסיסי לניהול סיכונים, ובמאמר הזה נעבור עליו צעד אחר צעד.
מה זה margin בחוזים עתידיים
כשפותחים פוזיציה בחוזה עתידי, לא משלמים את השווי הנקוב של החוזה ולא לווים את ההפרש. במקום זאת מפקידים סכום שנקרא performance bond או margin. זו ערובה כלפי המסלקה והברוקר, שמבטיחה שהצד שלכם בעסקה יכוסה גם אם השוק ינוע נגדכם.
מכיוון שהבטוחה היא רק חלק קטן מהשווי הנקוב, נוצר מינוף. לכן גם תנועה קטנה במחיר החוזה מתורגמת לשינוי משמעותי בהון של החשבון. אם המושגים שווי נקוב ומכפיל עדיין חדשים לכם, כדאי לקרוא קודם את יסודות החוזים העתידיים.
בטוחה ראשונית ובטוחת שימור
הבורסה, דרך המסלקה שלה, קובעת שתי רמות עיקריות לכל חוזה:
- בטוחה ראשונית (initial margin) - הסכום הנדרש כדי לפתוח פוזיציה ולהחזיק אותה מעבר לסוף יום המסחר.
- בטוחת שימור (maintenance margin) - הרמה המינימלית שההון בחשבון חייב לשמור עליה כל עוד הפוזיציה פתוחה. היא נמוכה מהבטוחה הראשונית.
הבורסה מעדכנת את הרמות האלה מעת לעת, בעיקר לפי התנודתיות בשוק. בתקופות סוערות הדרישות יכולות לעלות, לפעמים בהתראה קצרה. בנוסף, ברוקרים רשאים לדרוש יותר מהמינימום של הבורסה. לכן אין טעם לשנן מספר: את הרמות העדכניות בודקים באתר CME Group ואצל הברוקר.
margin יומי של הברוקר
ברוקרים רבים מציעים לסוחרים יומיים margin מופחת, שחל רק על פוזיציות שנפתחות ונסגרות באותו יום מסחר. זו מדיניות של הברוקר, לא של הבורסה, והיא יכולה להיות נמוכה בהרבה מהבטוחה הראשונית.
כמה דברים חשובים לדעת על day-trading margin:
- הוא חל רק בשעות שהברוקר מגדיר. מחוץ להן נדרשת הבטוחה המלאה.
- אם לא סוגרים את הפוזיציה עד המועד שהברוקר קבע, הוא עשוי לסגור אותה בעצמו או לדרוש את הבטוחה המלאה.
- margin נמוך יותר לא אומר סיכון נמוך יותר. הוא רק מאפשר מינוף גבוה יותר, ולכן מגדיל את הסיכון.
margin call ומה קורה כשההון יורד
בגלל הסליקה היומית, רווחים והפסדים נזקפים לחשבון כל יום. אם ההון יורד מתחת לבטוחת השימור, מתקבלת דרישה להשלמת בטוחה, margin call. במצב כזה בדרך כלל צריך להחזיר את ההון לרמת הבטוחה הראשונית, ולא רק לבטוחת השימור.
בפועל, ברוקרים רבים לא מחכים. מערכות ניהול הסיכונים שלהם יכולות לסגור פוזיציות אוטומטית, לפעמים במחיר גרוע, ברגע שההון מתקרב לסף. ההפסד לא מוגבל לגובה הבטוחה: בתנועה חדה מאוד אפשר להפסיד יותר מהכסף שבחשבון ולהישאר חייבים לברוקר.
חשבון מינוף: דוגמה היפותטית
נניח, באופן היפותטי לחלוטין, שמדד ה-S&P 500 עומד על 5,000 נקודות, ושהבטוחה הנדרשת לחוזה ES אחד היא $20,000. אלה מספרים לצורך המחשה בלבד.
- שווי נקוב של חוזה ES: 5,000 כפול $50, כלומר $250,000.
- היחס בין השווי הנקוב לבטוחה: $250,000 חלקי $20,000, כלומר מינוף של בערך פי 12.5.
- תנועה של 1% במדד היא 50 נקודות, ששוות 50 כפול $50, כלומר $2,500.
- $2,500 הם 12.5% מהבטוחה.
כלומר, תנועה של אחוז אחד במדד משנה את הכסף שהופקד בשמינית. באותו חישוב עם MES, השווי הנקוב והתנועה קטנים פי עשרה, אבל יחס המינוף דומה. ההבדלים בגודל מוסברים ב-מיקרו מול מיני.
| נתון היפותטי | ES | MES |
|---|---|---|
| מדד | 5,000 | 5,000 |
| שווי נקוב | $250,000 | $25,000 |
| תנועה של 1% | $2,500 | $250 |
דוגמה היפותטית: מתי מגיע margin call
נמשיך עם המספרים הדמיוניים. נניח שהבטוחה הראשונית לחוזה ES אחד היא $20,000, בטוחת השימור היא $18,000, ובחשבון יש בדיוק $22,000 כשנפתחת פוזיציית לונג אחת. כל המספרים להמחשה בלבד.
- המרווח מעל בטוחת השימור הוא $22,000 פחות $18,000, כלומר $4,000.
- כל נקודה ב-ES שווה $50, ולכן $4,000 הם 80 נקודות.
- ירידה של 80 נקודות, פחות מ-2% במדד ברמה של 5,000, מספיקה כדי שההון יגיע לבטוחת השימור.
אם המדד יורד 100 נקודות, ההפסד הוא $5,000 וההון יורד ל-$17,000, מתחת לבטוחת השימור. כדי לעמוד בדרישה צריך בדרך כלל להחזיר את ההון ל-$20,000, כלומר להפקיד $3,000, או לסגור את הפוזיציה. בפועל, ייתכן שהברוקר יסגור אותה עוד לפני שתספיקו להחליט.
לעומת זאת, אם בחשבון היו $40,000 על אותו חוזה אחד, אותה ירידה של 100 נקודות הייתה מורידה את ההון ל-$35,000, הרחק מעל הסף. זה ההבדל בין לנצל את כל המינוף לבין להשאיר מרווח. מסקנה מעשית: לפני פתיחת פוזיציה, חשבו בכמה נקודות תנועה נגדכם תגיעו לבטוחת השימור, ובדקו אם המרחק הזה סביר ביחס לתנודתיות היומית הרגילה של החוזה.
איך זה שונה בחשבון prop firm
בחשבון הערכה או חשבון ממומן של prop firm, הסוחר בדרך כלל לא מפקיד בטוחה בעצמו ולא מקבל margin call במובן הרגיל. במקום זאת, החברה מגדירה כללים שמגבילים את ההפסד:
- drawdown מקסימלי - סכום הפסד כולל שאסור לעבור. מבחינת הסוחר, זה הגבול שמחליף את ה-margin call.
- מגבלת הפסד יומית - בחלק מהתוכניות.
- מספר חוזים מקסימלי - שמגביל את המינוף בפועל.
החברה עצמה עובדת מול ברוקר ומסלקה, ודרישות הבטוחה עדיין קיימות ברקע, אבל הסוחר חווה אותן דרך הכללים של החברה. הכללים המדויקים משתנים בין חברות ולאורך זמן, ולכן יש לבדוק אותם במרכז העזרה הרשמי. על סוגי ה-drawdown אפשר לקרוא ב-סוגי drawdown ב-prop firm.
צ'קליסט לניהול margin
- לבדוק את דרישות הבטוחה העדכניות אצל הבורסה והברוקר לפני כל חוזה חדש.
- לדעת מתי מסתיים חלון ה-margin היומי של הברוקר.
- להשאיר מרווח הון גדול מעבר למינימום, ולא לנצל את כל המינוף האפשרי.
- לחשב מראש כמה דולרים שווה תנועה של 1% בפוזיציה שלכם.
- להשתמש בסטופ ובמגבלות גודל, ולא לסמוך על margin call כמנגנון הגנה.
- לעקוב אחרי הודעות על שינויי margin בתקופות תנודתיות.
עיקרי הדברים
- margin בחוזים עתידיים הוא בטוחה, לא הלוואה.
- הבורסה קובעת בטוחה ראשונית ובטוחת שימור, והברוקר יכול לדרוש יותר ולהציע margin יומי מופחת.
- ירידה מתחת לבטוחת השימור מובילה ל-margin call או לסגירה כפויה, וההפסד יכול לעלות על ההון בחשבון.
- מינוף גבוה הופך תנועות קטנות במדד לשינויים גדולים בהון.
- בחשבון prop firm, כללי ה-drawdown של החברה מחליפים מבחינת הסוחר את ה-margin call.
WeCore מאפשר להגדיר בקרות סיכון אוטומטיות כמו מגבלת הפסד יומית ומספר חוזים מקסימלי, כך שתוכלו לקבוע גבולות מחמירים יותר מאלה של הברוקר או ה-prop firm. מומלץ לבדוק אותם קודם במצב סימולציה. להרחבה על ניהול סיכונים, ראו ניהול סיכונים לסוחרים אלגוריתמיים.