מגבלת הפסד יומי ב-Prop Firm: איך היא נמדדת ואיך להתרחק ממנה

מגבלת הפסד יומי נשמעת פשוטה: אל תפסידו יותר מסכום מסוים ביום אחד. בפועל, יש הרבה פרטים קטנים שמשפיעים על הדרך שבה היא נמדדת ועל מה שקורה כשנוגעים בה. במאמר הזה נסביר את הסוגים הנפוצים, איך מגדירים "יום", ואיך לבנות הרגלים ואוטומציה שישאירו אתכם רחוק מהגבול.

למה יש מגבלת הפסד יומי

מבחינת החברה, המגבלה היומית היא שכבת הגנה נוספת מעל ה-drawdown הכולל. היא נועדה למנוע מצב שבו יום אחד של החלטות רגשיות מוחק את כל המרווח. מבחינת הסוחר, היא גם כלי משמעת: היא מכריחה להפסיק לפני שהפסד רגיל הופך להפסד הרסני.

מחקר בתחום הפיננסים ההתנהגותיים מתאר נטייה מוכרת: אחרי הפסד, אנשים נוטים לקחת סיכון גדול יותר כדי "להחזיר" את מה שהפסידו. מגבלה יומית קבועה מראש היא דרך מעשית לשבור את המעגל הזה. על ההקשר הרחב יותר של שכבות סיכון אפשר לקרוא במדריך לניהול סיכונים לסוחרים אלגוריתמיים.

מגבלה קשיחה מול מגבלה רכה

החברות משתמשות בשני סוגים עיקריים, ולפעמים בשילוב:

• מגבלה קשיחה (hard limit): נגיעה בגבול היא הפרה של הכללים. החשבון נכשל או נסגר, בדיוק כמו חציית ה-drawdown הכולל.
• מגבלה רכה (soft limit): נגיעה בגבול סוגרת את הפוזיציות ונועלת את המסחר עד סוף היום, אבל החשבון ממשיך למחרת.

ההבדל עצום. במגבלה רכה, יום רע עולה לכם יום. במגבלה קשיחה, הוא יכול לעלות לכם את החשבון כולו. ודאו במרכז העזרה הרשמי איזה סוג חל על החשבון שלכם, והאם זה שונה בין שלב ההערכה לשלב הממומן.

איך נמדד ההפסד

שתי שאלות קובעות מתי נוגעים בגבול:

ממומש או לא ממומש? בחלק מהחברות, רק הפסד ממומש (עסקאות שנסגרו) נספר. באחרות, נספר ה-equity בזמן אמת, כולל פוזיציות פתוחות. במקרה השני, עסקה פתוחה שנמצאת בהפסד זמני יכולה לגעת בגבול גם אם הייתם סוגרים אותה ברווח דקה אחר כך.

ממתי סופרים? ההפסד היומי נמדד בדרך כלל מנקודת ייחוס: היתרה בסוף היום הקודם, או היתרה בתחילת הסשן. אצל חלק מהחברות נקודת הייחוס היא השיא של אותו יום, וזה כבר מתנהג כמו drawdown נגרר יומי.

דוגמה היפותטית: חשבון עם מגבלה יומית של $1,000 ונקודת ייחוס של $50,000.

המספרים להמחשה בלבד.

גבולות הסשן: מתי מתחיל יום

בחוזים עתידיים, "יום מסחר" כמעט אף פעם לא מתחיל בחצות. הסשן האלקטרוני של מוצרים רבים בבורסת CME Group נפתח אחר הצהריים לפי שעון שיקגו ונמשך עד אחר הצהריים של היום הבא, עם הפסקת תחזוקה יומית. חברות prop מגדירות בדרך כלל את איפוס המגבלה היומית לפי הסשן הזה, ולא לפי התאריך הקלנדרי שלכם.

למי שסוחר מישראל, זה אומר:

• שעת האיפוס היא בשעות הערב או הלילה שעון ישראל, ולא בחצות.
• מעברי שעון קיץ וחורף בארה"ב ובישראל לא קורים באותו תאריך, ולכן במשך כמה שבועות בשנה ההפרש משתנה.
• עסקה שנפתחה לפני האיפוס ונסגרה אחריו עשויה להיספר ביום החדש.

פירוט נוסף על שעות המסחר תמצאו במאמר על סשנים של חוזים עתידיים.

הרגלים שמשאירים אתכם רחוק מהגבול

המטרה היא לא "לא לחצות את הגבול", אלא לא להתקרב אליו. כמה הרגלים מעשיים:

1. עצירה אישית נמוכה יותר: קבעו לעצמכם מגבלה יומית שהיא חלק מהמגבלה של החברה, למשל חצי ממנה. כך גם יום רע במיוחד לא מגיע לגבול האמיתי.
2. מגבלת מספר עסקאות: אחרי מספר מסוים של עסקאות מפסידות ברצף, מפסיקים להיום.
3. סיכון קבוע לעסקה: אל תגדילו פוזיציה אחרי הפסד.
4. חשבו את המרווח הפנוי בבוקר: כמה נשאר עד המגבלה היומית ועד ה-drawdown הכולל, ועבדו לפי הנמוך מהשניים.
5. היזהרו מאירועי חדשות: תנודה חדה יכולה להביא את ה-equity לגבול לפני שהסטופ שלכם מתמלא.
6. יומן: רשמו כל יום שבו התקרבתם לגבול, ומה הוביל לזה.

דוגמה: לחשב את העצירה האישית בפועל

נניח חשבון היפותטי עם מגבלה יומית של $1,000, ואסטרטגיה שמסכנת כ-$200 בעסקה. איך מגיעים למספר מעשי?

1. מתחילים מהגבול של החברה: $1,000.
2. מורידים כרית להחלקה ולפוזיציה פתוחה: בשוק מהיר סטופ יכול להתמלא רחוק מהמתוכנן. אם מניחים כרית של $200, נשארים $800.
3. מתרגמים לעסקאות: $800 חלקי $200 נותן ארבע עסקאות הפסד מלאות. סוחר זהיר עשוי לבחור עצירה אחרי שלוש, כלומר $600.
4. בודקים מול ה-drawdown הכולל: אם המרווח עד ה-drawdown הכולל הוא רק $900, העצירה היומית של $600 משאירה מעט מאוד מקום ליום הבא. במקרה כזה כדאי להקטין את הסיכון לעסקה, ולא רק את העצירה.

כך העצירה האישית נגזרת מהשיטה ומהמצב של החשבון, ולא נבחרת כמספר עגול שנשמע סביר.

מה לעשות ביום שבו הגעתם לעצירה

ההחלטה מה עושים אחרי העצירה חשובה כמעט כמו העצירה עצמה:

• לא לפתוח חשבון אחר "כדי להמשיך" באותו יום
• לבדוק שכל הפוזיציות והפקודות הממתינות באמת נסגרו בפלטפורמה
• לרשום ביומן מה קרה, בלי לנתח לעומק באותו רגע
• לחזור למחרת באותו גודל, לא בגודל גדול יותר כדי להשלים

אוטומציה של עצירה יומית אישית

הבעיה עם עצירה אישית היא שקל לוותר עליה בדיוק ברגע שהיא נחוצה. לכן סוחרים רבים מעדיפים שהיא תיאכף אוטומטית: מערכת שמנטרת את ה-P&L היומי, וכשהוא מגיע לסף שהגדרתם, סוגרת פוזיציות פתוחות וחוסמת כניסות חדשות עד האיפוס הבא.

כמה דברים שכדאי לבדוק בכלי כזה:

• האם הוא מודד לפי equity בזמן אמת או לפי ממומש, ואיך זה מתיישב עם השיטה של החברה.
• מתי הוא מאפס את היום, והאם זה תואם את הסשן של החברה.
• מה קורה לפקודות ממתינות כשהעצירה מופעלת.
• האם אפשר לבדוק אותו בסימולציה לפני שמפעילים על חשבון אמיתי.

WeCore מאפשרת להגדיר מגבלת הפסד יומי, מגבלת חוזים ושעות מסחר שנאכפות אוטומטית על חשבונות Rithmic או ProjectX, כולל סגירת פוזיציות כשמגיעים לסף. ההנחיות המעשיות נמצאות במדריך איך להגדיר מגבלות סיכון ב-WeCore, ומומלץ להתחיל במצב סימולציה.

עיקרי הדברים

• מגבלה קשיחה יכולה לסגור את החשבון; מגבלה רכה רק עוצרת את היום.
• בדקו אם ההפסד נמדד לפי ממומש או לפי equity בזמן אמת, ומאיזו נקודת ייחוס.
• היום מתאפס לפי הסשן של הבורסה, לא לפי חצות שעון ישראל.
• עבדו עם עצירה אישית נמוכה מהמגבלה של החברה.
• אכיפה אוטומטית עוזרת בדיוק ברגעים שבהם קשה לעצור לבד.